אבי וההרוגה הראשונה של מלחמת העצמאות

הימים, ימי בנייתו של היישוב היהודי בארץ ישראל ההולך ומתפתח, שרוב תושביו לקחו חלק פעיל הן במאבק הפוליטי נגד הבריטים והן במאבק החברתי על עבודה עברית. אמנם הייתי בסך הכל פעוט בן ארבע וחצי, אך אני זוכר היטב את הוריי ששהו באותה העת במעצר בית, יושבים בסלון ביתם ומדברים. אנשים נכנסו ויצאו ושאלו אותם שאלות שונות, "האם הייתם? האם ראיתם? האם הבחנתם באדם חשוד שחולף בסביבה?" והם, עונים כהדיוטות ומסרבים לשתף פעולה.

זה קרה בבוקרו של ה 30 בנובמבר, שעות מספר לאחר סיום ההצבעה באו"ם. אבי, שסבל מכמה בעיות בריאותיות היה נוסע מפעם לפעם לביקורות בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים. הוא היה עולה על אוטובוס בבנימינה, ממשיך בנסיעה לחדרה ומשם מגיע לירושלים דרך הכביש הישן בדרך העוברת מחדרה לשכונת פג'עה בפתח תקווה, נפתחת באותו בוקר ארור אש על האוטובוס בו נוסע אבי.

בספסל הנוסעים לצדו יושבת אישה, נחמה זלאטובסקי שמה, מנהלת חדר המיון הקדמי של ההגנה בירושלים. הוריה התגוררו בעיר, אך היא שנישאה זה מכבר לשמעון הכהן ממשפחת הכהן הידועה מבנימינה, נהגה לנסוע על קו בנימינה-ירושלים כמעט מידי יום. זלאטובסקי נפגעת באירוע הירי ונהרגת במקום, אבי יצא ללא פגע. למזלם הרב של נוסעי האוטובוס שנותרו בחיים, גם הנהג יצא ללא פגע. הוא מגביר את מהירות הנסיעה ומגיע היישר לכניסה המזרחית של נמל התעופה לוד, שהיה באותה תקופה מחנה מגודר ונעול.

זה קרה בבוקרו של ה 30 בנובמבר, שעות מספר לאחר סיום ההצבעה באו"ם. אבי, שסבל מכמה בעיות בריאותיות היה נוסע מפעם לפעם לביקורות בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים.

בכניסה למקום יושב נוטר ממוצא ערבי שמסרב לאפשר לאוטובוס לנוע פנימה. לימים כתב אבי בספרו שניגש אל דלת האוטובוס וצעק לנוטר: "דע לך שבעלה של האישה הזאת שנהרגה הוא קצין צבא בריטי". זה עזר. השער נפתח, האוטובוס נוסע פנימה ומתאפשר טיפול בפצועים. רגע לפני היציאה חזרה לכביש המוביל לירושלים, שמעון הכהן, איש בריגדה שהשתייך לקבוצת חיל החפרים, מגיע למקום על מנת להיפרד מרעייתו האהובה. נחמה זלאטובסקי נקברת לבקשת המשפחה על הר הזיתים ומוגדרת על ידי משרד הביטחון כחלל הראשון של מלחמת העצמאות.

אלא שבכך היום הארור לא הסתיים. עשרים דקות אחרי הפגיעה באוטובוס בו נסע אבי, נפגע אוטובוס נוסף שיצא מכיוון נתניה לירושלים. הנהג נפגע, חמישה אנשים נוספים נהרגו ועד אותו הערב נספרו שבעה הרוגים בני הישוב היהודי. התקרית הראשונה של מלחמת העצמאות. עם אבי, לא דברתי מעולם על מה שקרה. הוא בחר לשתוק במשך כל השנים.

את ליל ההכרזה של כ"ט בנובמבר חגגו 28 המשפחות בבנימינה בשמחה, אך לא בהורה סוערת.